להחליף את התוכנה שחוסמת את האהבה
רוצה גבר שמחזק ומתאמץ, ולא נבהל מקושי
למדתי איך להיפטר מרגשות האשמה והכעס

אושר

מה היא התאמה בין בני זוג?

 

השאלה הזו היא אולי השאלה הכי בוערת לכל מי שבשבילו זוגיות זה דבר מרכזי בחייו.

כלומר, כמעט כולם.

נוכחנו לראות, ולעיתים גם לחוות, שזוגיות מוצלחת מרוממת אותנו ומרפאה את פצעי העבר, וגורמת לנו למצוא בתוכנו עוצמות שלא ידענו שקיימות. לקרוא עוד...

על אמון

אמון הוא בעצם התחושה הפנימית המציינת "יהיה טוב",

שמה שאנו רוצים יקרה בקלות, שמי שאנו אוהבים יאהב אותנו.

זו הוודאות שהצרכים שלנו יסופקו ללא מאמץ, שהחיים שלנו יתקיימו בשמחה ומתוך אהבה.

נולדנו עם אמון מלא, ללא פגע ושמחנו על זה שהורינו יהיו בשבילנו 24/7  לכל צרכינו.

לא היה יכול להיות פחות מזה. לקרוא עוד...

מה זה השטויות האלה ולנטיין

 

מה זה השטויות האלה ולנטיין

חגיגה זה דבר טוב,

אהבה זה דבר נפלא

וברור שכדי לחגוג אהבה כדאי שיהיה עם מי לחגוג אותה.

אבל, אם אתם מוצאים את עצמכם בלי פרטנר לוולנטיין

אל תתנו לתאריך הזה להוריד או להעציב אתכם.

 

לקרוא עוד...

רצון והגשמה הם כמו שני צדדים של אותה מטבע



כמה פעמים מצאנו את עצמנו יושבים עם תחושה כבדה של אכזבה,
עם לב שבור, והרגשה מרה ש"זה" כבר לא יקרה לנו בחיים ?

אין הרבה מצבים קשים יותר מהייאוש.

ואם הדבר שרצינו היה חשוב כל כך, והרצון שלנו היה חזק מאוד,
להרים ידיים זו אחת מהחוויות הכי מתסכלות שאנו יכולים לחוות. לקרוא עוד...

…אז למה למירב אין עדיין בן זוג?


 

מירב (שם בדוי) היא מלאת חן וקשה להישאר אדיש מול הקסם שלה.

היא אדריכלית-פנים מצליחה ומתפרנסת יפה מאד מהמקצוע שלה,

אינה זקוקה לגבר שיתמוך בה כלכלית ומראש היא מסתכלת על הזוגיות שהיא רוצה בעיניים שוויוניות.

היא עצמאית ולא מחפשת גבר שיפרנס אותה.

החיים שלה מלאי עניין וחברות. היא לא צריכה גבר כי משעמם לה, או בגלל שהיא מרגישה לבד.

היא רוצה זוגיות מכל הסיבות הנכונות ומרגישה שהיא בשלה לשיתוף שווה עם גבר אוהב ומתאים כדי להקים משפחה.

היא הולכת לדייטים ולמסיבות כשמזמינים אותה.

אז למה מירב עדיין פנויה? לקרוא עוד...

למה דווקא עכשיו זה קורה

 

למה בדיוק עכשיו התעורר העם והתחיל לצאת לרחוב ולהפגין?

מה קרה בשבועות האחרונים שהדליק את המאבק?

מה גרם לאותם האנשים, שעד עכשיו ישבו כל אחד בביתו
וקיטרו על המצב אך לא עשו דבר כי "ממילא זה לא יעזור" 
להקים אוהל באמצע התנועה והזיהום של תל אביב, בתנאי מעברה?

מה דחף פתאום 150,000 איש מכל הקשת החברתית והפוליטית של הארץ
לצאת ביחד ולהפגין למרות החום והצפיפות,
למרות שקל יותר לשבת מול המסך ולהגיד, "טוב, בוא נראה מה קורה ברחוב.."

על פני השטח לא היה איזשהו מקרה ספציפי דרמטי שאפשר להצביע עליו בחודש האחרון.

גם לא קרה שום דבר דרסטי בשנה האחרונה שיכול להסביר את התופעה הזו.

אולם על פי ההונה אנו יכולים לראות תהליך שהתרחש באופן בלתי פוסק "מאחורי הקלעים" בתודעה של העם שלנו.

אותה סיבה שגורמת לבן אדם לקום ולעזוב עבודה שלא מספיק מתגמלת אותו, בזמן נתון מסויים ולא לפני,
אותה סיבה שדוחפת אישה מוכה להחליט יום אחד שהיא לא מוכנה יותר לקבל מכות ולא לפני כן,
אותו תהליך התרחש גם בתודעה של העם שלנו.

זהו תהליך של הגברת ההערכה העצמית של העם – כעם.

 

לקרוא עוד...

הדיאטה המומלצת לקיץ הזה

סוף סוף הקיץ הגיע.

פתאום אני שומעת סביבי שיחות על דיאטה…

על הבגדים הקיציים שיצאו מן הארון ולוחצים במקומות אסטרטגיים, על העודפים שעד כה היו מוסתרים באמצעות שכבות ועל האויב הגדול מכולם – בגד הים.

ואני באה ומדברת על אהבה עצמית.

כאילו הגוף שלנו, שעד עכשיו היה  חי פחות או יותר בהרמוניה אתנו, פתאום הפך לאיזה פושע שיושב בכיסא הנאשמים ואנו לא מפסיקים לקטר ולהתלונן עליו.

 

לקרוא עוד...

הזוגיות היא מה שאני חושבת שהיא

כשעברתי לגור בשכונת פת בירושלים, הייתה לי משאלת-לב אחת חשובה מאוד: זוגיות

מאחורי הייתה סדרה של קשרים כושלים שהשאירו בי טעם מר וזיכרונות קשים. הקשר האחרון, עם אבא של תכלת, היה קשה במיוחד. השתדלתי מאוד להציל את הקשר הזה כדי לא להישאר לבד עם התינוקת שבבטני, אך לקראת סוף ההיריון היה לי ברור שהפערים בינינו אינם ניתנים לגישור. שלושה חודשים לאחר לידתה של תכלת (היום בת 20) נטלתי אותה בזרועותיי ועזבתי את הבית.

אולם לא היה לי לאן ללכת. תקופה קצרה עבדתי כמטפלת של שלושת ילדיו של אבא גרוש במושב מחוץ לירושלים (בנוסף לטיפול בבתי התינוקת), וקיבלתי בתמורה את הזכות לגור שם, ושכר מועט. כשיכולתי להרשות זאת לעצמי, שכרתי דירה קטנה בירושלים, בשכונה של אנשים קשי-יום, וניקיתי בתים לפרנסתי. שאלתי את עצמי שוב ושוב מי ירצה בי? היה לי ברור שאם חד-הורית, עוזרת בית, אינה "מציאה גדולה" בחברה הישראלית.

לא היה לי מושג איך אצא מהמצב אליו נקלעתי וריכזתי את האנרגיה שלי בהישרדות היומיומית. החשיבה על העתיד פשוט גרמה לי לשיתוק.

לקרוא עוד...


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע