להחליף את התוכנה שחוסמת את האהבה
רוצה גבר שמחזק ומתאמץ, ולא נבהל מקושי
למדתי איך להיפטר מרגשות האשמה והכעס

…אז למה למירב אין עדיין בן זוג?


 

מירב (שם בדוי) היא מלאת חן וקשה להישאר אדיש מול הקסם שלה.

היא אדריכלית-פנים מצליחה ומתפרנסת יפה מאד מהמקצוע שלה,

אינה זקוקה לגבר שיתמוך בה כלכלית ומראש היא מסתכלת על הזוגיות שהיא רוצה בעיניים שוויוניות.

היא עצמאית ולא מחפשת גבר שיפרנס אותה.

החיים שלה מלאי עניין וחברות. היא לא צריכה גבר כי משעמם לה, או בגלל שהיא מרגישה לבד.

היא רוצה זוגיות מכל הסיבות הנכונות ומרגישה שהיא בשלה לשיתוף שווה עם גבר אוהב ומתאים כדי להקים משפחה.

היא הולכת לדייטים ולמסיבות כשמזמינים אותה.

אז למה מירב עדיין פנויה?

כדי לטפל בשאלה הזאת היא נרשמה לקורס הונה למציאת זוגיות.

היא הגיע לקורס בגישה מאוד חיובית ופתוחה.

היא סיפרה שכבר שנים רבות היא לא יוצאת עם מישהו באופן רציני. מדי פעם היא פוגשת גבר שמוצא חן בעיניה אבל הקשר לא מתקדם. לאורך הקורס היא השתתפה באופן פעיל ובאמון מלא.

היא מאוד הסכימה עם הגישה של ההונה, האומרת שכל אחד יוצר את המציאות שלו על פי האמונות שלו.

היא לקחה את התרגולים שאני מציעה מאוד ברצינות ושינוי גדול התחש בתוכה.

ההערכה העצמית שלה גדלה והתרחבה, היא התחילה לאהוב ולהעריך את עצמה יותר. זה גרם לה להיות יותר סלקטיבית כלפי הדייטים שלה, והסכימה להיפגש רק אחרי שניהלה שיחות טלפון רבות כדי לוודא שיש עולם משותף ואינטראקציה זורמת עם הצד השני.

ככל שההערכה העצמית שלה גדלה, היא גם העריכה יותר את הזמן שלה ולא הייתה מוכנה לבזבז אותו על דייט שמראש לא היה לו הרבה סיכוי להצליח.

היא גם טיפלה בפחד שסחבה זמן רב, פחד עצום מלאבד את עצמה בתוך קשר מחייב. על פי ניסיונה בעבר, קשר זוגי הוא מערכת חונקת שלא אפשרה להתפתח.

ועדיין, אחרי כל השינויים האלה, מירב לא הצליחה למצוא את בן הזוג המתאים עבורה.

בשיעור אחד, כשדיברנו על חרטות, מירב קראה לי פתאום הצידה. "אף פעם לא אוכל לסלוח לעצמי", היא אמרה לי, "על הפספוס הגדול בחיים שלי. לפני כמה שנים, גבר מאוד מיוחד חיזר אחרי ולמרות שהיה לי נעים בקרבתו, החלטתי לסיים את הקשר. לאחר מכן, התחרטתי וחזרתי אליו אך הוא כבר לא היה פנוי עבורי. היום הוא נשוי באושר, עם ילדים, אושר שהיה יכול להיות שלי אילו לא הייתי כל כך עיוורת, כל כך טיפשה" והיא פרצה בבכי.

התמונה התבהרה מול העיניים. הבנתי שמירב לא מצאה זוגיות כי בעצם עדיין לא הייתה באמת פנויה לזה !!

המקום המיוחד לבן-זוג היה עדיין תפוס בתודעה שלה על-ידי האיש ההוא, שדמותו תפסה בתודעתה, עם הזמן, ממדים כמעט פנטסטיים.

אמרתי לה שאילו הוא באמת היה בן הזוג הנכון עבורה, היא לא הייתה עוזבת אותו, וגם אם עזבה אותו, הפרידה הייתה זמנית ולא קבועה. אנרגטית, באיזה שהוא אופן, הם היו נשארים ביחד אחרי שהכירו.

הצעתי לה שתיצור אתו קשר ותפגוש אותו, כדי לראות מי הוא באמת היום.

למרות שהייתה צריכה להיות מאוד יצירתית כדי למצוא סיבה להזמין אותו לפגישה, מירב הבינה שהעתיד הזוגי שלה תלוי במידה רבה במפגש הזה.

וכשהם נפגשו בבית קפה, זה לקח למירב דקות אחדות למוטט את הדמות שהיא בנתה במהלך השנים. היא פגשה איש נחמד, כן, אבל גילתה שהוא רחוב מאוד מהדמות שדמיינה לעצמה. שחרור החרטה ופינוי המקום לבן זוג המתאים קרה באופן מידי.

זמן לא רב אחרי המפגש הגורלי בבית הקפה מירב הכירה אדריכל וזיהתה מיד שהוא האדם שחיכתה לו.

וכמו בסיפורי אגדות הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

בדיוק כמו שאי אפשר להוסיף עוד מים לקערה שהיא כבר מלאה, גם המקום המיועד לבן/בת זוג יכול להיות תפוס  בדמותם של גבר או אישה ששייכים לעבר.

ואין אפשרות ממשית להזמין או ליצור זוגיות חדשה, מוצלחת, אם אנו משווים כל אחד לדמות מושלמת ששייכת לעבר.

שחרור העבר מאפשר לגייס את כל האנרגיה שלנו לפנות מקום בהווה כדי להגשים את מה שאנו רוצים.

 


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע