להחליף את התוכנה שחוסמת את האהבה
רוצה גבר שמחזק ומתאמץ, ולא נבהל מקושי
למדתי איך להיפטר מרגשות האשמה והכעס

למה דווקא עכשיו זה קורה

 

למה בדיוק עכשיו התעורר העם והתחיל לצאת לרחוב ולהפגין?

מה קרה בשבועות האחרונים שהדליק את המאבק?

מה גרם לאותם האנשים, שעד עכשיו ישבו כל אחד בביתו
וקיטרו על המצב אך לא עשו דבר כי "ממילא זה לא יעזור" 
להקים אוהל באמצע התנועה והזיהום של תל אביב, בתנאי מעברה?

מה דחף פתאום 150,000 איש מכל הקשת החברתית והפוליטית של הארץ
לצאת ביחד ולהפגין למרות החום והצפיפות,
למרות שקל יותר לשבת מול המסך ולהגיד, "טוב, בוא נראה מה קורה ברחוב.."

על פני השטח לא היה איזשהו מקרה ספציפי דרמטי שאפשר להצביע עליו בחודש האחרון.

גם לא קרה שום דבר דרסטי בשנה האחרונה שיכול להסביר את התופעה הזו.

אולם על פי ההונה אנו יכולים לראות תהליך שהתרחש באופן בלתי פוסק "מאחורי הקלעים" בתודעה של העם שלנו.

אותה סיבה שגורמת לבן אדם לקום ולעזוב עבודה שלא מספיק מתגמלת אותו, בזמן נתון מסויים ולא לפני,
אותה סיבה שדוחפת אישה מוכה להחליט יום אחד שהיא לא מוכנה יותר לקבל מכות ולא לפני כן,
אותו תהליך התרחש גם בתודעה של העם שלנו.

זהו תהליך של הגברת ההערכה העצמית של העם – כעם.

 

תנו לי להסביר:

לכל בן אדם אינדיבידואל יש הערכה עצמית מסוימת.

זו נבנית ע"י כל הדעות והאמונות שיש לו לגבי עצמו ועל פי איך שהוא מעריך ואיך שהוא מבקר את עצמו.

הערכה עצמית זו מכתיבה לו למה הוא ראוי, על פי הערך שהוא קובע לעצמו, מה מגיע לו, ועל פי השווי שהוא נותן לעצמו.

כן, הערכה עצמית נקבעת על ידי בן האדם עצמו ולא ע"י אף אחד אחר.

הערך העצמי משתנה, יכול לעלות או לרדת ותלוי בכמה הבנאדם מרוצה מעצמו.

כשמישהו עושה עבודה רוחנית, מדיטציה או כל תהליך אחר של התפתחות אישית, ההערכה העצמית שלו מתחילה לעלות.

הוא מתחיל להרגיש יותר טוב עם עצמו, יותר מרוצה ממה שהוא עושה.

מהמקום הפנימי החדש הזה הוא מאפשר לעצמו להרגיש ראוי לדברים שעד כה הוא לא היה מרשה לעצמו להיות ראוי להם,

כי הם היו מחוץ לטווח של מה שהיה מגיע לו.

ואתו דבר קורה עם התודעה הקולקטיבית של העם שלנו, שהיא בעצם החלק הרוחני שלו.

ככל שהאינדיבידואל מתפתח הוא תורם להתפתחות הקולקטיבית של העם שלו והיא מתעצמת.

בשנים האחרונות חלה התרבות של פעילויות העצמה הקיימות בארץ

ומספר האנשים שעוסקים בפעילות רוחנית/התפתחותית גדל במהירות האור.

האנרגיה שמייצר מי שנמצא בתהליך התפתחותי היא מדבקת וכך גם מי שלא עוסק בעבודה רוחנית/ התפתחותית, מושפע מכך לטובה.

כך העליה בהערכה העצמית של כל אחד באופן אינדיבידואלי מצטרפת ותומכת בהגברת ההערכה העצמית של העם כולו.

ויום אחד, כמו האישה המוכה שכביכול פתאום מחליטה שזהו, שהיא לא מוכנה לספוג עוד מכה אחת,

כך העם שלנו קם, כביכול פתאום, כדי לדרוש את ההתייחסות החברתית הראויה לו.

 

 

 

 

 

5 תגובות ל- למה דווקא עכשיו זה קורה

  • מאת מתי דובזינסקי‏:

    אני מסכים בהחלט שהמחאה נובעת מהערכה עצמית שמאפשרת את "אני ראוי"
    "זה יכול להשתנות "
    להערכתי יש לעתוי סיבה נוספת, הנושא הבטחוני והטרור נרגע מזה תקופה די ממושכת ואיפשר למקד את האנרגיה לנושאים האלו שתמיד הציקו ובתקופה האחרונה ביתר שאת וכידוע הדברים קורים היכן שמושקעת תשומת הלב.
    מתי

    • מאת hagit lifshitz‏:

      קריסטינה, כתמיד, את קולעת בול. תודה על המאמר היפה הזה. משהו אכן קרה, והוא שונה מכל מה שהיה עד כאן. אנשים מתעוררים ורוצים שינוי מהותי ועמוק, לא עוד דרישה כזאת או אחרת למגזר זה או אחר. והפעם יותר מתמיד אנחנו יכולים להאמין שזה יקרה.

      • מאת קריסטינה בר סלע‏:

        חגית יקרה, תודה על הפירגון. אני רואה בך שותפה מלאה לתהליך הזה.
        כל ההשקעה שלך בהקניית כלים לתקשורת לא אלימה מקבלת ביטוי כעת. עלינו לקבל זאת כעידוד ולהמשיך.
        קריסטינה

    • מאת קריסטינה בר סלע‏:

      אלוהה מתי,
      אתה צודק, גם זה חלק מהניין אם כי גם לרגיעה במצב הבטחוני יש קשר רציף להערכה עצמית של העם שהחליט שמגיע לו שקט ולא עוד מלחמה וכך יהיה אממה.
      קריסטינה

  • פינגבאק: למה דווקא עכשיו זה קורה | מרכז הונה ישראל


דוא"ל*

לא אשתף את המייל שלך עם אף אחד,
מבטיחה. קריסטינה בר סלע